#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנה לפחות ד' שיטות מאימתי קורין שמע בערבית.	"משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בע""ש. משעה שקדש היום בע""ש. משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן [וכשיטת ריו""ס דבין השמשות הוא כהרף עין]. משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב, וב' דרכים ברש""י אם הוא בימות החול או שהוא בע""ש. [ובתוס': מפלג המנחה אליבא דר""י]."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי קורין שמע בערבית. (4)	"לר""א עד סוף האשמורה הראשונה, לחכמים עד חצות, לר""ג עד עלות השחר, ולתנא דברייתא עד שעומד העני ליפטר מתוך סעודתו."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הטעם שהזכיר התנא זמן ק""ש דערבית לפני זמן ק""ש דשחרית."	"א' כסדר הפסוק ""ובשכבך ובקומך"". ב' יליף מברייתו של עולם דכתיב ""ויהי ערב ויהי בקר""."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ט עני ומ""ט בני אדם בע""ש מקדימים זמן אכילתם."	"עני - כיון שאין לו נר להדליק בסעודתו. ובנ""א בע""ש - כיון שהכל מוכן."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן יש זכר לדבר דעד צאה""כ יום הוא."	"דכתיב ""ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברומחים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים"", דבזה מפורש דזמן עשיית מלאכתם היה עד צאה""כ, וכתיב ""והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה"", הרי שכל זמן מלאכתם קרוי יום."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הם ג' הטעמים שאין נכנסין לחורבה. ומ""ט בעינן לכל ג' הטעמים."	מפני החשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד בחורבה חדתי ובתרי ופריצי, מפני המפולת בתרי וכשירי, מפני המזיקין בחורבה חדתי ובתרי וכשרי במקומן של המזיקין או בחורבה חדתא דקאי בדברא.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת. באיזה מיני דיבורים איירי.	"בד""ת לכו""ע, ובדברים דעלמא מחלוקת."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היאך דוד המלך אומר ""חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך"", ומאידך ""קדמתי בנשף"" והיינו באורתא. (3)"	"לרב אושעיא אמר ר' אחא ה""ק מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה, לר' זירא עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי, ולרב אשי עד חצות היה עוסק בד""ת מכאן ואילך בשירות ותשבחות."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ט אמר משה רבינו כחצות הלילה וגו' ולא אמר בחצות. (3)"	"דלא ידע פלגא דליליא אימת. ולר' זירא שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא. ולר' אשי בחצות דליל י""ד הוה קאי וה""ק כחצות הלילה כי האידנא וגו'."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במה נחלקו ריו""ח וריב""ל אי בעינן לסמוך גאולה לתפלה ערבית."	"אי חשובה גאולה מבערב. ואב""א דהוקש שכיבה לקימה בקרא דבשכבך ובקומך, וריו""ח סבר מה קימה ק""ש ואח""כ תפילה, ור""ל סבר מה קימה ק""ש סמוך למטתו."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ט כל האומר תהלה לדוד ג""פ בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה""ב."	"דאית ביה תרתי, אתיא באל""ף בי""ת ואית ביה פותח את ידך."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר ריוח נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה, ונגעים לא והתניא כל מי שיש בו א' מד' מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח כפרה"". מה עונה על כך הגמ'. (3)"	"מזבח כפרה הוו יסורין של אהבה לא הוו. ואב""א הא לן [בני בבל] הא להו [בני א""י], ומבאר רש""י דבא""י טעון שילוח ואינן יסורין של אהבה, ובבבל דאין טעון שילוח הוו יסורין של אהבה, [ולתוס' היינו לענין טומאה שנזהרין בא""י ולא בבבל]. ואב""א הא בצינעא והא בפרהסיא."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה נס ארע כשר' הונא קיבל עליו לתת לאריס את חלקו.	איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא ואיכא דאמרי אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמרא.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאחר שאפי' אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו, א""כ מה הריבותא בשנים שעוסקין בתורה, ובג' דיינים, ובעשרה שמתפללין."	תרי דמכתבן מילייהו בספר הזכרונות, ג' דיינים דדינא נמי היינו תורה, עשרה דקדמה שכינה ואתיא.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ענני ה' ענני. מדוע כפל אליהו את לשונו.	ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה השיב הקב""ה למשה על השאלה מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו. (2)"	"לר' יוסי צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור רשע וטוב לו רשע שאינו גמור רשע ורע לו רשע גמור, ולר""מ וחנתי את אשר אחון אע''פ שאינו הגון ורחמתי את אשר ארחם אע''פ שאינו הגון."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כתוב ""עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם"", ומאידך כתוב אל תתחר במרעים וגו'. היאך מיישבת הגמ' סתירה זו. (3)"	"הא במילי דידיה הא במילי דשמיא, ואב""א הא ברשע שהשעה משחקת לו והא ברשע שאין השעה משחקת לו, ואב""א הא בצדיק גמור והא בצדיק שאינו גמור."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא. מהו עת מצוא. (5)	אשה. תורה. מיתה. קבורה. בית הכסא.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ידור אדם במקום רבו, ומדוע.	אי כייף ליה ידור במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה, ואי לא כייף ליה טוב להתרחק ממנו דמוטב יהי שוגג ואל יהי מזיד.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ""ואל תשבו על מטת ארמית"". (3)"	"איכא דאמרי לא תגנו בלא ק""ש, ואיכא דאמרי לא תנסבו גיורתא, ואיכא דאמרי ארמית ממש ומשום מעשה דרב פפא."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היאך אנו קוראין ק""ש בביהכ""נ קודם צאה""כ. (3)"	"לרש""י הוא רק כדי ליכנס לתפלה מתוך ד""ת, ובק""ש שעל המטה יוצאין ידי חובה. לר""ת דקי""ל כר' יהודה דמפלג המנחה הוא זמן ערבית. ולר""י דקי""ל כהני תנאי דאמרי משעה שקדש היום ומשעה שבני אדם נכנסים להסב בע""ש, והוא מבעוד יום."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי טהר טהר יומא, דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא. מהו ביאת השמש, טהר יומא, ביאת אורו, טהר גברא.	"לרש""י: ביאת השמש - שקיעת החמה, טהר יומא - צאה""כ, ביאת אורו - זריחה, טהר גברא - בהבהאת קרבנותיו. לתוס': ביאת אורו - תחלתה של שקיעת החמה והוא תחלת הכנסתה ברקיע, טהר גברא - טבילה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו. ובאיזה אופן מותר. ובאיזה אופן מתפלל תפלת צרכי עמך.	בעיר. בשדה. במקום סכנה.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואין הבור מתמלא מחולייתו. מה הפירוש. (3)	"לרש""י אם יחפור ויחזיר בו עפרו לא יהא מלא. לר""ת מחולייתו היינו מנביעתו, כלומר אין הבור מתמלא מן המים הנובעים בו. לר""י שאם תחפור מצד זה ותניח מצד אחר לא תמלא שמה שנותן כאן חסר כאן."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בניהו בן יהוידע זה סנהדרין, ואביתר אלו אורים ותומים, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. איזה פרט נלמד מן הפסוק והיאך.	"לרש""י [כפי שמובא בתוס'] דאביתר אלו או""ת, מדכתיב ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי, כלומר היה קודם להם, וא""כ אביתר שהוזכר אחר בניהו היינו או""ת. ולר""ת דבניהו זה סנהדרין, דכרתי ופלתי היינו סנהדרין."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"והאמר ריוח דין גרמא דעשיראה ביר"". מה הראיה מזה דבנים הוו יסורין של אהבה."	"לרש""י דגברא רבה כריו""ח לא באו לו יסורין שאינן של אהבה. ולתוס' מדהוה רגיל לנחם אחרים בכך."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע דוקא בתפילין של ראש נאמר הפסוק וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו' ולא בתפילין של יד.	"לרש""י לפי שיש בהם רוב שם של ש-ד-י. ולתוס' לפי שהן בגבהו של ראש ונראין."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דריב""ל וכו'. מדוע הסיק ריב""ל דלאו אורח ארעא לקללו בשעת כעסו של הקב""ה, והרי הצדוקין מורידין ולא מעלין. (2)"	"היינו דוקא בידי אדם, או דהכא היה זה עכו""ם ולא צדוקי."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב ששת מהדר אפיה וגריס. והא אמרי' בסוטה כיון שנפתח ס""ת אסור לספר אפי' בדבר הלכה. (3)"	"התם איירי בקול רם והכא איירי בנחת. והרי""ף תירץ בשם ה""ג דדוקא כשיש עשרה אחריני מותר. ועוד תירץ הרי""ף דשאני רב ששת שתורתו אומנתו."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפי' עטרות ודיבון. מה הריבותא בעטרות ודיבון, והיאך יעשה בהם.	"לרש""י שאין בו תרגום וצריך לקרותו ג""פ בעברי. ולתוס' שאין בו תרגום ידוע אלא תרגום ירושלמי וקמ""ל שיותר טוב לקרות פעם שלישית בתרגום ולא לקרות ג""פ העברי."			
